Marxism lecture by Prof. Raymond Geuss 4/8

This is the last lecture series on Marxism given by Professor Raymond Geuss (Faculty of Philosophy) at the University of Cambridge in 2013.

[albertcipriani]

Why can’t someone give him a lapel mic?! Audio sucks.

[solzee]

0:49:59 alienation in Marx view- Labour

[gumichael]

Refer to the concept of alienation, I do not think it has a clear and efficient logic. For example, it was mentioned that someone producing the gloves has an alienation for competing with other guys, but as everyone knows, even without producing, the competition always exist in each direction of human society.So does it real necessary for us to use such a notion “alienation” for describing some phenomenon? I think it is a little far-fetched.

[EyalAvrahamov]

- אם נלך עוד פעם לענייני המשפחה והשינוי בין המשפחה לאזרחים, במשפחה אני לא פועל כלכלית כדי למקסם את המצב הכלכלי שלי על חשבון השמפחה, בעוד שבעולם האזרחים, אני בהחלט פועל כדי למקסם את רווחי על חשבון האחרים, ולכן אני פועל קשה יותר. לכן בשוק חופשי ככמעט פתוח לחלוטין, הגל טוען שאין צורך בשום התערבות כי השוק הזה משמר את עצמו. כלומר למרות שכל אחד חוזב על התחת של עצמו, פועל למענו, מקדש את האינטרסים שלו, ופועל באנוכיות, נגיע בסופו של דבר למטרות נעלות, זאת מכיוון שבחברה כזאת יש מקסימום של יצרנות, רצון לשינוי, והצדק פועל, זאת על פי אדם סמיז. הגל נותן טיעון מטומטם, שבחברה כזאת החוקים הכלכליים יהפכו לאלוהיים ואובייקטיבים, לכן בעקבות כך האדם יחווה ניכור מהחוקים הללו, כי לא יהיה לו שום קשראיתם. לדוגמא בחברה כזאת יהיהו הרבה חוקים בירוקרטיים, והרבה חוקים טיפשיים, כדי לשמור על הסדר השמרני. לכן גם אם נגיע בחברה כזאת למטרות נעלות, ולטובת הכלל, זה יהיה בדרך לא טובה. שנית הגל טוען, בניגוד לסמיז, שהשיטה אינה יציבה, זאת מכיוון שככל הנראה שבחברה כזאת יהיו פערי מעמדות כל כך גדולים, שיחולו מרידות, וכבר לא יהיו קונים בשווקים, ופשוט נגיע למצב של עבדות, לא יותר ולא פחות, ולכן החברה תקרוס. אני חושב שזה פשוט תירוצים טיפשיים של הגל המוגבל הזה, וגם אם יקרה דבר כזה, אחריות העניים לפעול ולהיות כמו החזקים, ולא להתנגד להם.
- כאן מכניס הגל את הפיתרון שלו לבעיה הזאת של הכלכלה החופשית, נדרשת יצירה של מדינה, שתהיה נפרדת מהכלכלה ומהעם, ומטרת תהיה לפקח על הכלכלה ותהיה לה לגיטימציה לבצע שינויים כלכליים, כדי שהכלכלה לא תקרוס. לכן יש למדינה 3 מאפיינים:
1) כוחה של המדינה נובע מתוך הכוח של העם עצמו, כלומר העם מחליט לוותר על כוחיו, וכל וויתור מושאל למלך/מנהיג שמפקח על העם. מתוך כך המדינה היא גוף נפרד מהעם והכלכלה, ומטרת התערבות, צמצום האנרכיה, וצמצום פערי המעמדות.
2) מדינה צריכה ליצור מעין אוניברסליות בשיח של התושבים. כלומר, ליצור רעיון לאומי או רעיון דתי, כמו המיתוס של אפלטון, כדי שיקשר את העם וכדי שהעם לא תמיד ירגיש שהוא במרוץ עכברים אנוכי בכלכלה. כלומר יש איזהשהי כור היתוך בין כל האנשים, כדי שהאנשים ירגישו שייכות מסוימת, ולכן יהיה להם חשוב לא לפגוע אחד בשני, ולא יהיה ניכור ביניהים. לכן גם אם יש פוליטקאי בפרלמנט, מטרתו תהיה לא למקסם את עצמו, אלא למקסם את טובת המדינה.
3) המדינה צריכה צידוק כלשהו, תיקוף, כמו התיקופים למדינת היהודים, בלי תיקוף אין לה קיום. לכן נוצרו הרעיונות הלאומיים, בלי רעיון לאומי שמקשר את בני האדם, האדם לא ירגיש שייכות, וכמו בשבטים הערביים, לא ישמור על החוק, המדינה צריכה לייצג רעיון עליון. לכן בסופו של דבר אני מרגיש פחות ניכור מהמדינה, אני מתפייס עם המדינה, נוח לי איתה, ואני רואה גם את טובת הכלל כחשובה.

[MacSmithVideo]

Utopianism by any other name is still utopianism.